טיפול אורתודונטי
איך נעשה ולמי הוא מיועד?
הטיפול האורתודונטי, או יישור השיניים, נועד לשפר את אסתטיקת החיוך והפנים ולייעל את תפקוד מערכת הלעיסה. בטיפול, האורתודונט מפעיל לחץ עדין על השיניים באמצעות מכשור נשלף או מכשור קבוע (מודבק). לחץ זה גורם לתזוזה הדרגתית של השיניים וליישורן תוך עיצוב מחדש של העצם התומכת.
הטיפול האורתודונטי מיועד לילדים ולמבוגרים כאחד!
בעשורים האחרונים יותר ויותר מבוגרים פונים ליישור שיניים כדי לשפר את מראה הפנים, זהו כבר לא טיפול שמתאים לצעירים בלבד: הטיפול משפר את מראה החיוך בכל גיל ותורם להופעה ולביטחון העצמי. עם התקדמות הטכנולוגיה הומצא מכשור אורתודונטי שאינו נראה כלפי חוץ ומאפשר גם למבוגרים שנמנעו עד כה ליישר את השיניים להתחיל בטיפול . כיום, כ- 30% מהמטופלים האורתודונטים הם מבוגרים.
איך מתבצע טיפול אורתודונטי?
לטיפול שלושה שלבים:
אבחנה, טיפול אקטיבי ושלב הרטנציה שמירה על תוצאות הטיפול.
1. האבחנה
חשוב לקבוע מהו הגורם לליקוי הסגר. למשל, כאשר יש הבלטה של שיניים עליונות ביחס לשיניים התחתונות זו יכולה להיות תוצאה של מיקום קדמי של לסת עליונה ביחס ללסת התחתונה או תוצאה של מיקום לסתות תקין אך הטיה החוצה של השיניים העליונות. כמובן שיתכן גם שילוב של הגורמים.
האבחנה מתבצעת על ידי בדיקה קלינית של האורתודנט ותיעוד נוסף שמסייע לאורתודנט כמו צילומי פנים ושיניים, מודלים של הלסתות וצילומי רנטגן.
2. הטיפול האקטיבי
בו האורתודונט מפעיל כוחות קלים על השיניים והלסתות במטרה להביא את השיניים למקום הרצוי ולכוון את גדילת הלסתות במידת האפשר. לצורך כך, האורתודונט יכול להשתמש במגוון של מכשירים, חלקם קבועים (מודבקים לשיניים) וחלקם נשלפים.לסמכים המודבקים לשיניים יש יתרונות רבים אך יש להם גם חסרונות. החסרון העיקרי הוא הצטברות שאריות מזון וחיידקים עליהם. כדי למנוע סכנה לעששת (חורים) מסביב לסמכים, יש להקפיד על צחצוח שיניים קפדני במהלך הטיפול, ולהמנע ככל האפשר ממזון המזרז את התפתחות העששת (מזון עשיר בסוכר).
*דוגמאות לסמכים אורתודונטים (מכשור קבוע- מודבק לשיניים) מתכתיים או שקופים
מיכשור נשלף
הפלטות הן מכשיר נייד, ניתן להרכיב אותן על השיניים ולהוציא אותן. הן משמשות בד"כ לתנועות שיניים פשוטות יותר או לייצוב השיניים לאחר הטיפול.
3. רטנציה - השלב האחרון בטיפול יישור השיניים
עם סיום השלב הפעיל של הטיפול האורתודונטי השיניים נמצאות במקום הרצוי אבל העצם והסיבים בחניכיים עדין לא עברו התאמה למיקום החדש. התוצאה היא שהשיניים עדין לא יציבות במקומן, הן עלולות לזוז ותוצאות הטיפול יפגעו. כדי למנוע תנועת שיניים לא רצויה לאחר הטיפול דרוש אמצעי/מכשיר שיחזיק את השיניים במקום עד שהעצם והסיבים בחניכיים יתארגנו בהתאם למיקום השיניים ויתמכו בשיניים במיקום החדש.
שלב זה בטיפול נקרא שלב הרטנציה. זמן הרטנציה נע בין מספר חודשים ועד לרטנציה ממושכת למספר שנים רב, תלוי בסוג וגודל תנועות השיניים במהלך הטיפול, במיקום השיניים הסופי ובהרגלים שונים של המטופל (למשל במטופל עם הרגל דחיפת לשון הסיכוי שהשיניים יזוזו לאחר סיום הטיפול גבוה יותר)
האורתודונט יחליט עם סיום הטיפול, האם השמירה על עמדת השיניים תתבצע ע"י קיבוע השיניים זו לזו באמצעות פס מתכת עדין, המודבק בחלק הפנימי של השיניים, או באמצעות מכשיר נשלף.
קיבוע / Fixed retainer / splint
זהו אמצעי אסתטי ונוח לשמור על תוצאות הטיפול האורתודונטי. הקיבוע מורכב מחוט מתכת שמודבק לצד הפנימי של השיניים ולכן הוא לא נראה בחיוך או דיבור. חוט המתכת מותאם לפני השטח של השיניים הספציפית של כל מטופל ומודבק לשיניים על ידי חומר מרוכב (חומר דומה לזה בו משתמשים לצורך סתימות/שחזורים בצבע השן).
חשוב להדגיש שהחוט מודבק לשיניים ואין פגיעה במבנה השן. לא נדרש קידוח בשיניים. משך הזמן שהקיבוע נדרש משתנה בין מטופל למטופל בגלל התנאים הספציפים בפה של כל אחד. בשנים האחרונות מקובל שקיבוע, בעיקר בלסת התחתונה, הוא האמצעי המועדף לשמור על תוצאות הטיפול.
במרבית המקרים, אין בעיה להתאים קיבוע לשיניים התחתונות. לא תמיד ניתן להתאים קיבוע לשיניים העליונות, ובמידה והסגר לא מאפשר התקנה של קיבוע לצד הפנימי של השיניים העליונות מבלי שיצור הפרעה בסגירה, יש לבחור מכשיר אחר שישמור על השיניים במקומן.
